שערי ציון 10
10 (אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב -אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות) (ברכות דף ח). בבית הכנסת "הרמב"ן" -ירושלים שבין החומות חבורת דף היומי – דרשו בהלכה שאלות ותשובות אקטואליות מחיי היום יום ,שעלו מתוך לימוד המשנ"ב בסדר "דף היומי בהלכה" סימנים שמ"ה -דין ארבע רשויות בשבת ❖ שמ"ו -דין ארבע רשויות בשבת ❖ שמ"ז -על איזו הוצאה חייב מן התורה ❖ שמ"ח -דין המושיט מרשות לרשות ❖ שמ"ט -דין ארבע אמות ברשות הרבים ❖ ש"נ -המוציא ראשו ורובו מרשות לרשות ❖ שנ"ג -דיני זיזין ברה"ר ❖ שנ"ז - דיני חצר פחות מארבע אמות וביב ❖ שנ"ח -דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ❖ אדר תשפ"ו בס"ד סימן שמ"ה דין ארבע רשויות בשבת סע' א' -ג' במקום שאין עירוב ,מוטלים ברחוב על הארץ עלון תורני/לחם ,האם מותר ליטלם ולהניחם ע"ג כותל של חצר? תשובה :אסור ,כיוון שהחצר היא רשות היחיד (שרחבה יותר מד' טפחים על ד' טפחים ,וגובה מחיצותיה יותר מי' טפחים ,כמבואר בס"ב) ,ודין המקום שעל גבי כתלים המקיפים את רה"י הוא ג"כ רה"י ,אף כשאינו רחב ארבעה על ארבעה טפחים (שו"ע ס"ג) .ורחוב ללא עירוב הוא "רשות הרבים" או "כרמלית" (עיין לקמן ס"ז) ,וממילא, אף אם יטלטלנו פחות מד' אמות ,אסור להכניס חפץ מהרחוב לעל גבי הכתלים ,דהוי מכניס מרה"ר או מכרמלית לרה"י (כמבואר בהקדמת המשנ"ב לסימן) .ואף במקום בזיון כתבי הקודש ,אפי' טלטול מכרמלית לא הותר (סי' שנ"ב ס"ק ה'). סעי' ו' במקום שאין עירוב ,האם יהיה מותר ליטול שקית אשפה שמונחת בקירוב לפח האשפה, ולהניחה בפח? תשובה :בד"כ אסור ,כיוון שבד"כ פח המונח ברחוב הוא גדול ,והוא רחב ד' על ד' טפחים וגבוה י' טפחים ,וממילא דינו כרה"י אף שהוא כלי (שו"ע) ,ואף בטלטול פחות מד"א ,אסור להכניס מרחוב לא מעורב לתוך רה"י ,כנ"ל .אך אם הפח הוא קטן ואינו מחובר לקרקע ,כגון שהוא רחב ד' טפחים אך נמוך מי' (כמידות כרמלית) ,אין דין כרמלית בכלים (ס"ק ט"ז); וכן בכל אופן שרוחבו הוא פחות מד' טפחים על ד' טפחים (כמידת מקום פטור) ,גם אין דין מקום פטור בכלים (שה"צ ט"ו), אלא כלי כזה בטל לרשות שהוא נמצא בה (ס"ק ט"ז) .וממילא יהיה מותר ליטול את השקית, ולהניחה בפח קטן כזה ,ובלבד שלא יטלטלנה ד"א ברחוב .ומרן הגר"א נבנצל שליט"א הוסיף שזה רק באופן שלשקית אשפה יש דין גרף של רעי, אחרת אסור לטלטלה משום מוקצה ,כמובן. 1 סעי' ז' האם ניתן לערב ע"י צורת הפתח את רחוב שמואל הנביא בירושלים ,או את רחוב ז'בוטינסקי בב"ב? תשובה :הכלל במקום שדינו רה"ר דאו' הוא שאי אפשר לערב רה"ר ע"י צורת הפתח ,אלא רק ע"י מחיצות ודלתות שננעלות בלילה (עיין סי' שס"ד ס"ב ,כר' יוחנן בעירובין ו ,:ועוד) ,שע"י נעילתן בלילה הדרך אינה מסורה לרבים בכל שעה ,ואינה דומה לדגלי מדבר (שם ס"ק ז' עפ"י הרשב"א בעבוה"ק תחילת שער ג' .ועיי"ש ס"ק ח' ושה"צ ט' שכך הוא להלכה ,כראשונים שמצריכים שהדלתות ינעלו בפועל בלילה ,ודלא כהרמב"ם שמספיק שרק תהיינה ראויות להנעל .ועיי"ש ס"ק ו' שישנה מחלוקת אם צריך שתי דלתות משני צידי רה"ר ,או שמספיק דלת אחת מצד אחד .וע"ע בסוף התשובה) .אמנם י"א שדרך שלא עוברים בה שישים ריבוא ,אינה רה"ר( ,עיין שו"ע כאן) ,אלא היא כרמלית (כיוון שאיננה מוקפת מחיצות), שמועיל בה צוה"פ ,ואין בנו כח למחות ביד הסומכים על דעה זו (ועיין בה"ל שם ד"ה ואחר שזה בצירוף דעת הרמב"ם שפסק כר' אלעזר שמדאו' צוה"פ כן מחשיבה את רה"ר לרה"י) ,אך כל בעל נפש יחמיר על עצמו (משנ"ב כאן ס"ק כ"ג, ושם ס"ק ח' .ועיין בה"ל שם שזה כיוון שרוב הפוסקים חלקו על הרמב"ם ופסקו כר' יוחנן שצוה